קורות חיים מוצלחים כיצד כותבים?

כל מעסיק שמחפש עובדים ידע לספר לנו, שהדבר הראשון שהוא מתייחס אליו זה האופן בו קורות החיים של המועמדים כתובים. מאחר וזה הדבר הראשון שהוא פוגש בדרך לראיון עם המועמד, אז זה גם הרושם הראשוני שלו ממנו.

אם קורות החיים כתובים בצורה לא מסודרת, לא ברורה ולא רהוטה, יהיה לו קל מאוד להשליך אותם לפח ולא להזמין את המועמד לראיון. אם קורות החיים כתובים בצורה ברורה, רהוטה, קל להבין בדיוק מה המועמד עשה בחיים, מה הוא למד והיכן הוא עבד, אז יהיה לו קל יותר להתייחס אליו. גם אם הוא לא מתאים לתפקיד שהוא מחפש, יהיה לו הרבה יותר פשוט להתייחס אליו.

בשלב השני, הוא ייכנס לעומק הדברים, לראות מה בדיוק כתוב ומה יכול לעזור לו במסגרת תהליך החיפוש. כאן עולה שאלה נוספת והיא, מה צריך לכתוב ומה לא צריך לכתוב בקורות החיים, האם כל דבר שווה אזכור או לא?

ובכן, כתיבת קורות חיים זו אומנות, שכן עלינו לדעת מה אנחנו צריכים לספר למעסיק ומה לא. ברור לכל, שאנחנו צריכים לספר על מקומות עבודה בהם עבדנו, מקומות בהם למדנו (רצוי להתחיל עם התיכון, אז יש חלוקה למגמות וזה משמעותי), אנחנו צריכים לספר מעט על עצמנו גם, אילו תכונות יש לנו, מה מייחד אותנו, אילו תחביבים יש לנו ועוד.

יש דברים לעומת זאת שאין טעם שנספר, זה לא חשוב איפה למדנו ביסודי או מה אנחנו אוהבים לעשות ביום יום, זה לא באמת חשוב איך אנחנו מבלים עם בן או בת זוג ומה המקומות האהובים עלינו בעולם.

חשוב לומר, קורות חיים חייבים להיות תמציתיים. אם אנחנו נרשום קורות חיים ארוכים, אנחנו עלולים לגלות שהמעסיק הפוטנציאלי פשוט לא קרא הכל, במקרה הטוב הוא יבקש מאיתנו לחזור על חלק מהדברים בראיון אליו נוזמן, במקרה הרע, הוא כלל לא יזמין אותנו אליו.

נקודה אחרונה חשוב לשים לב שאנחנו שולחים את קורות החיים בפונט ברור, עם רווחים, ורצוי מאוד שהכל יהיה כתוב על עמוד אחד.